החלטה בתיק ה"פ 7630-04-10 - פסקדין

1. התביעה היא למתן סעד הצהרתי לנוכח דרישתה של המשיבה לתשלום ארנונה לנכס המצוי ברח' מכליס משה אהרון 8 (להלן - "הנכס") המצוי בשטח המוניציפלי שלה , בגין תקופה החל מיום 1.11.2003 ועד 1.4.2005. המבקש טוען כי הוא מעולם לא שכר נכס או התגורר בחיפה ולא נחתם כל הסכם שכירות על ידו, אשר בגינו נוצר החיוב. לשיטתו, הוא נפל קורבן להונאה והתחזות, לפיה אדם אחר זייף את תעודת הזהות שלו ועשה בה שימוש ובכך, הביא לחיובו בארנונה שלא כדין. פנייתו למשטרה והמצאת מסמכים לא הועילו והמשיבה, ממאנת לסיים את ההליכים כנגדו ואינה קשובה לצרכיו על אף היותו נכה בשיעור של 100%.

2. המשיבה טענה טענה מקדמית בדבר העדר סמכות עניינית ומקומית. לשיטתה, מקום יצירת ההתחייבות, מקום המחדל ומקום הימצאות הנכס, אינם יוצרים זיקה לבירור התובענה בבית משפט בירושלים. לעניין הסמכות העניינית והעדר מיצוי הליכים קודם להגשת התובענה, טענה המשיבה כי בירור המחלוקת מצוי בסמכותו הבלעדית של מנהל הארנונה וועדות הערר, הואיל וטענת המבקש היא העדר חזקה בנכס , בתקופה מושא התביעה.

3. לגופו של עניין טענה המשיבה כי החיוב, הושת על המבקש בהסתמך על הודעה שנתקבלה ביום 2.11.2003 מטעם בעל הנכס, על פיה החזקה בנכס הועברה למבקש מכוח חוזה שכירות. לפיכך, גם אם נכונה טענת המבקש, המוכחשת , היא נקלעה לסכסוך לא לה ואין היא אמורה להכריע בסכסוך בינו ובין צד ג' כלשהו.

4. מתן החלטה בבקשה לסילוק התביעה מחמת חוסר סמכות, עוכב עד למיצוי ההליך ע"י המבקש בפני וועדת הערר, משהוברר כי בד בבד עם הגשת התובענה, הגיש המבקש ערעור על החלטת מנהל הארנונה. בהתאם להחלטתי מיום 3.11.2011 החלטתי בטענות המקדמיות תינתן על יסוד כתבי הטענות.

5. לענין הסמכות המקומית, לא מצאתי כי קיימת סמכות לבית משפט זה. הזיקה היחידה לירושלים היא בגין נקיטת הליכי גבייה כנגד המבקש בירושלים בעוד, הזיקות שנקבעו בסעיף 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 אינן יוצרות זיקה לירושלים. הנכס, מצוי בחיפה וכתובתה של המשיבה, גם הוא בחיפה . מקום יצירת ההתחייבות בהצגת הסכם השכירות בפני העירייה, שהמבקש טוען לזיופו של אותו חוזה, גם הוא בחיפה. אני מסופקת, אם יש בפעולות הגבייה מצד המשיבה בירושלים, כדי ליצור זיקה להגשת תובענה זו בירושלים בשונה, מהעלאת טענות כנגד הליכי הגבייה בפני ראש ההוצאה לפועל, בהיות המבקש משיב באותו הליך והסמכות נקבעת שם, לפי הזיקות הנוגעות אליו, דווקא. יתירהמכך, הפורום הנאות לבחינת חוב ארנונה, הוא בעיר חיפה ונכונים הדברים, בפרט לאור ההכרעה בשאלת הסמכות העניינית, כמובא להלן.

6. לעניין הסמכות העניינית סעיף 3 ו- 6 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו 1976 (להלן - "חוק ערר על ארנונה") קובע:

3.  (א)   מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:

(1) הנכס שבשלו נדרש התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום;

(2) נפלה בהודעת התשלום שמשיגים עליה טעות בציון סוג הנכס, גדלו או השימוש בו;

(3) הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות;

.

.

      (ב)   אין באמור בחוק זה כדי להסמיך את מנהל הארנונה או את ועדת הערר לדון או להחליט בטענה שמעשה המועצה של הרשות המקומית בהטלת הארנונה או בקביעת סכומיה היה נגוע באי-חוקיות שלא כאמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א).

      (ג)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד הקבוע על יסוד טענה לפי סעיף קטן (א)(3), רשאי בכל הליך משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה כאמור כפי שהיה רשאי להעלותה אילולא חוק זה.

מיום 30.11.1981

תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ב מס' 1033 מיום 30.11.1981 בעמ' 4 (ה"ח 1553)

3. מי שחויב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:

(1) הנכס שבשלו נדרש  התשלום אינו מצוי באזור כפי שנקבע בהודעת התשלום;